לפני מספר חודשים, אחרי שפרסמתי את פרויקט המייקאובר לחדר האמבטיה, פנתה אלי חברה קרובה ושאלה שאלה שהטרידה אותה מאוד. ״מה תעשי כשיגמרו לך החדרים בבית? אני דואגת שלא יהיה לך יותר חדרים לעצב ולהראות לנו!״. צחקקתי קצת והסברתי לה שזו בדיוק המטרה — להראות מספר פרויקטים בביתי, פה ושם לחזור על אותו החלל יותר מפעם אחת (כפי שקרה עם החדר של ג׳וני או עם המרפסת) ופחות או יותר כשאמצה את הבית שלי לעבור לעצב בתים אחרים, של לקוחות, ולהראות את התוצאות בבלוג. זה לקח קצת זמן, אבל היום אני מתחילה בחשיפת הפרויקטים האלו כאן, למרות שלאו דווקא מדובר בפרויקט הראשון שעיצבתי והגיע לסיומו (חשוב להבין שלא כל פרויקט מתאים לרוח הבלוג ולא כל לקוח מעוניין לחשוף את ביתו הפרטי).
אז הסיפתח שלנו יהיה שדרוג חדר השינה של נער בן 15. כשהגעתי לפגישת ההיכרות מצאתי חדר גדול יחסית, אך לא מנוצל וגם לא מספיק מזמין. העיצוב היה מבוסס על רהיטי עץ, הארון היה פתוח ופחות נעים למראה, בכניסה לחדר היתה נישת טלוויזיה מיותרת ובאופן כללי היה ברור שלחדר יש פוטנציאל גדול הרבה יותר מהמושג ממנו. מעבר לכך, החדר לא היה בנוי מארבעה קירות סטנדרטיים, אלא היה מורכב מקירות קטנים רבים ולא מעט פינות. מיד היה ברור שצריך לעצב אותו בצורה פרקטית בעזרת ריהוט שישמור עליו מרווח ולא יחסום את החדר ובמקביל לא לאבד חלקים ממנו וליצור פינות מתות שלא יהיה בהן דבר. מבחינה תקציבית, ידעתי שהדגש הוא על כך שהחדר ישרת את הנער עכשיו וכמה שנים ספורות קדימה, עד אשר לא יתאים לו יותר באופיו, ובשל כך הגבלנו והגדרנו את העלות שלו במדויק. לכן, לצד הוצאות שהיו גבוהות יחסית, כמו פרקט חדש, רכשנו ארון בגדים, מיטה ושולחן מאיקאה, בהוצאה נמוכה יותר.
כך היה נראה החדר לפני:
השלב הבא לאחר פגישת ההיכרות הראשונית הוא הכנת הסקיצות / ההדמיות. במקרה הזה, בשל מורכבות החדר שתיארתי קודם, התחושה היתה שיש לפניי פאזל שעלי להרכיב את כל החלקים שלו לתמונה אחת שלמה ומוצלחת. לשם כך, הייתי צריכה לחשוב פרקטית על דבר חשוב נוסף: מה הם הצרכים של הנער הספציפי הזה ובהתאם לכך על מה לשים דגש יותר ועל מה פחות. ארון הבגדים למשל — ההבנה היתה שהוא לא מתעסק בבגדים שלו יותר מילד ממוצע בן גילו, כך שארון צד בפינה הבעייתית בין שני החלונות בהחלט עשוי היה להספיק לצרכים שלו. זה הסתדר מצוין עם המטרה ליצור חדר פרקטי ככל הניתן וגם ענה נכון על הצורך ליצור בו נקודות אחסון מוסתרות וחכמות, כפי שיש בארון, שנותר חצי ריק גם כיום. דוגמא נוספת לשימוש בצרכים של בעלי החדר לפתרון סוגיות בו נבעה מההבנה שבחדר לא תהיה טלוויזיה. לכן, לא היתה מניעה למקם את המיטה שלו מתחת לחלון הקטן בחדר, צמודה לקיר אלכסוני שמולו מבואת הכניסה לחדר. במידה והיה צורך בטלוויזיה, לא ניתן היה למקם אותה באיזור זה ובהתאם לכך גם המיטה היתה צריכה לעבור למקום אחר (ולמעשה, כל החדר היה נראה אחרת). מבחינתי, הנישה שנוצרה עבור המיטה היתה מושלמת וגם הפרידה את איזור השינה לחלוטין מאיזור העבודה / המשחק.
לאחר שמצאתי את המיקום האידיאלי למיטה ולארון — שניים משלושת הרהיטים הגדולים ביותר בחדר (זוכרים שנתתי לכם את העצה החשובה להתחיל את העיצוב מהרהיטים הגדולים והבסיסיים ואז לצלול להשלמת הריהוט על ידי פריטים קטנים יותר? במידה ולא — לחצו כאן בדחיפות!) — ניגשתי לשולחן העבודה, שהיה קל, טבעי וכמעט מובן מאליו למקם אותו מתחת לחלון השני בחדר, הגדול יותר, רחוק כאמור מהמיטה. נוצרה פינה מושלמת, מוארת ונעימה, בה הוא יכול לעבוד, ללמוד ולשחק, על משטח מרווח, נעים ובעל המון מגירות אחסון. על הקיר הסמוך הצבתי לוח תלייה לשלטים, אקססוריז ואף נוי. הלוח גם נעים לעין, גם פרקטי (תמיד טוב לדעת איפה הדברים נמצאים) וגם מהווה פתרון אחסון מצוין על גבי הקיר (ולא על השולחן).
על הקיר משמאל לשולחן מיקמתי שלושה מדפי איקאה עליהם הצבנו ספרים, תמונות, מעט צמחיה ובעיקר את אוסף הדמויות של הנער. המדפים רחבים ועבים מספיק כך שאם בהמשך יחליט לוותר על תצוגת הדמויות שלו, הוא יוכל לשים על המדפים קופסאות אחסון ולהשתמש גם בקיר זה בצורה פרקטית וחכמה. בצד השני של החדר, קרוב לקצה המיטה, הנחתי פוף רביצה חדש, שולחן צד ומנורה שיצרו איזור נוסף שהוא לא המיטה ולא הכסא על מנת לשבת, לנוח ולצבור כוחות מחודשים.
לאחר שסיימתי לתכנן את החדר ולהעמיד את הריהוט כפי שהתאים לכולם (אנו מדברים עדיין בשלב התיאורטי כמובן, בו הכל נעשה על גבי ההדמיות, למרות שאנו רואים בתמונות את התוצאות הסופיות. את הרכישה האמיתית של כל רהיט ורהיט אנו מבצעים בשלב האחרון, לאחר שהכל סוכם בהתאם להדמיות, שמדמות את החדר לחלוטין), הגיע השלב להדגיש את הפן העיצובי. מלכתחילה התקבלה ההחלטה לעקור את נישת הטלוויזיה המיותרת, לפתוח בכך עוד את החדר ולנצל את המקום שהתפנה לפינת הרביצה החדשה. במקביל, בחרנו שפלטת הצבעים תהיה בנויה מלבן, כחול ובז׳. לכן צבענו את הקירות מחדש — רובם בלבן וקיר מרכזי אחד בכחול, רכשנו מיטה, ארון, שולחן, פח ומדפים לבנים, החלפנו את הרצפה בפרקט בגוון טבעי והוספנו שרפרף עץ, עבודת אמנות מלוחות עץ שבה היו מעורבים הצבעים בז׳ וכחול (מעל הפוף), מצעים כחולים, כריות בהירות (אלו הנשענות על הקיר מהחנות המושלמת חנותא ברשפון), תמונות צלילה של הנער שכחול הוא הצבע הבולט בהן ושטיח כחול לצד המיטה. על גבי הקיר הכחול הוספנו קיר מראות איקאה (נמכר בחנות ברביעיות), שמעבר להיותו המראה להתארגנות, הגדיל את החדר וריווח אותו.
תהליך צביעת החדר והרכבת הפרקט
זהו, סיימנו לשפץ, לעצב ולארגן את החדר החדש והיינו נרגשים, מרוצים ומאושרים. היחיד שלא ראה את התוצאה בזמן אמת היה הנער שהחדר כולו שלו. חזרתי הביתה, חיכיתי לשמוע ממנו את דעתו ואז הגיעה ההודעה שאישרה שהוא שמח: ״איזה כיף! אני מרגיש כמו בבית מלון ביוון״. יותר מזה לא הייתי צריכה.
אני מזמינה אתכם לעקוב אחר עמוד האינסטגרם שלי כדי להיות מעודכנים יום־יום בעשייה שלי ומפצירה בכם — אל תפספסו את הסרטון שלפניכם!
4 תגובות
מעולה!
תודה רבה 🙂
מהפך יפייפה, איזה עבודה מעולה. הנער בטח מאושר
תודה רבה מגן 🙂