להכניס את הטבע אל המשרד: סיפור ה־Office Styling הראשון שלי

בימים לפני שפתחתי את הבלוג חשבתי הרבה על הקטגוריות שאמורות להופיע בו. תכננתי לעסוק בשני נושאים עיקריים – Home Styling ו־DIY – ועל מנת להעשיר את התוכן לכתוב גם פוסטים השראתיים שאינם קשורים לדברים שאני מכינה או מעצבת בעצמי ולפרסם טיפים ורעיונות במטרה שיעזרו לכם לקבל החלטות בסיטואציות מסוימות בבית. לקטגוריה Home Styling בכלל תכננתי תחילה לקרוא ״הבית שלי״, כי זו היתה המטרה בשלב ההוא. התכוונתי לעצב את הבית מחדש, כל פעם פינה אחרת בו, להעלות את התכנים ולראות לאן זה מוביל. מצד שני, היה לי ברור שהבית שלי לא אינסופי ושבשלב מסוים אצטרך לעבות את הקטגוריה בפרויקטים מבתים אחרים. לכן, במקביל לכך שהחומרים מהבית התחילו ״להיגמר״ לי, העובדה שבחרתי להעלות לבלוג דירות וחדרים שעיצבתי אצל לקוחות, התאימה כמו כפפה ליד.
עם זאת, אני כבר לא בטוחה שהשם של הקטגוריה מדויק. ה־Styling, לפחות לאחרונה, יוצא מגבולות ה־Home ואני מוצאת עצמי מעצבת גם משרדים וחנויות. והאמת? זה מהמם, אני שמחה לגוון את העשייה שלי ומחכה לאתגר הבא (מישהו רוצה לעצב מסעדה אולי..?).

הפרויקט עליו נדבר היום הוא המשרד הראשון שיצא לי לעצב. הגעתי לפגישה בה הוסבר לי שהמטרה היא להפוך את החלל המרכזי במשרד, שנחלק על ידי קיר, ל־Open Space שישמש את העובדים במהלך יום העבודה. בנוסף לשולחן עבודה משותפת המחולק לעמדות, היה צורך בשולחן ישיבות ובפינת ישיבה והתרעננות למי שמעוניין לקחת הפסקה. הפעולה הראשונה היתה כצפוי להסיר את הקיר החוצץ, להפוך את החלל למרווח ושיתופי יותר ולאחר מכן להתחיל לעצב על מנת להפוך את המשרד לנעים, פונקציונלי ויפה.

שני פריטים היו נתונים עם תחילת העבודה: ספת ה״הרגעות״ (שהתאימה לי מאוד) ויחידת מגירות משרדית שבעל המשרד קיבל וביקש להשאיר (והתאימה לי פחות…). בעבר דיברנו על כך שכשמעצבים חלל מומלץ קודם לבחור את הרהיטים הגדולים והמרכזיים ולאחר מכן לצלול לפרטים הקטנים. עם זאת, במידה ומדובר ברהיט ש״מונחת״ עליכם ואינו תואם את העיצוב שעליו אתם חולמים, אני מציעה ללכת בדרך אחרת – לעצב כפי שאתם רוצים ומדמיינים למרות אותו הרהיט ובסופו של התהליך לראות איך ניתן להתאים אותו לחלל, לעתים תוך ביצוע מניפולציות בו. עוד נגיע לזה.

לאחר הסרת הקיר שפתחה את החלל והפכה אותו כצפוי ל־Open Space שרצינו ליצור, התחלתי בהעמדת החדר על גבי סקיצה. את פינת העבודה המרכזית החלטתי למקם בעומק החדר, על מנת שהעובדים לא יהיו קרובים לדלת היציאה השקופה של המשרד וכך חשופים למבטים מצד מי שעובר במסדרון הקומה. בפועל, מי שמסתכל מבחוץ יכול לראות את שולחן הישיבות ואת פינת המנוחה, מה שגורם לתחושה שמדובר במשרד גדול מכפי שהוא, שהפעילות המרכזית בו לא גלויה לעין.

החלל המרכזי במשרד הוא חדר פנימי שאין לו שום חלון או גישה אחרת לאור ולירוק טבעי. לכן, היה לי חשוב להכניס את הטבע אל תוך החלל, גם אם בדרך סינטטית (לאחר שהובהר לי שאין במשרד מי שידאג לצמחיה טבעית), בעזרת שימוש בצמחיה מלאכותית, צבעי ירוק, אפור כהה ושחור ועץ אגוז: מול דלת הכניסה, לאורך כל הקיר, תליתי שני סטריפים של אריחי פלסטיק דמויי צמחיה; שולחן הישיבות מתחת לסטריפים הוא שחור בשילוב כסאות קטיפה ירוקים כהים; עבור שולחן העבודה בחרתי בצבע אגוז עם רגליים שחורות; בקיר מאחורי שולחן העבודה הוספתי קיר אדניות שמשולב עם עץ וברזל שחור; בנקודה נוספת מיקמתי שני מדפים שחורים עם עציצים ופריטי נוי; בקיר מעל פינת המנוחה שילבתי תמונות ששוברות את הקיר הלבן; במקביל לספה האפורה (אותה ספה נתונה) הוספתי כריות, הדומים, מנורה, שטיח ושולחנות קפה בצבעים שונים, אשר השלימו את הפינה; מטרת כל הנ״ל היתה לצבוע את החלל בצבעים נעימים, להוסיף מעט טקסטורה ובכלליות – להכניס חיים לחלל המאוד פלורסנטי ולהפוך אותו למזמין.

לפני סיום, חזרתי ליחידת המגירות. היה לי ברור שצריך לשנות ולהתאים אותה לחלל ושמבחינת עלויות הן חייבות להיות מינימליות. אחרי הכל היה מדובר ביחידה שבעל המשרד קיבל ולא היתה שום מטרה לבזבז עליה יותר מדי כסף. לכן, החלטתי להדביק על גביה טפט שחור בגימור עץ ולהחליף את הידיות לשחורות. השינוי היה קיצוני והיחידה הפכה לחלק בלתי נפרד משאר החלל.

בעמוד האינסטגרם שלי העלתי גם ריל נחמד שמראה את המהפך במשרד. מוזמנים לראות אותו כאן. בסך הכל, הלקוחות היו מרוצים מאוד והאמת שגם אני. זה בהחלט פרויקט שאני מאוד גאה בו. מה דעתכם? אשמח לשמוע בתגובות כאן למטה או באינסטגרם.